בקצרה: ילד שנוחר רוב הלילות וישן רע עלול להיראות ביום בדיוק כמו ילד עם הפרעת קשב. דום נשימה בשינה בגלל שקדים ואדנואידים מוגדלים פוגע בריכוז ובהתנהגות. לפני אבחון קשב, ספרו לרופא על הנחירות ובקשו בדיקת שינה אם יש צורך.
מבוגר שישן רע מפהק ונרדם מול הטלוויזיה. ילד שישן רע עושה את ההפך. הוא קופץ, מפריע, מתעצבן מהר ולא מסיים משימה. ההורים והמורה רואים היפראקטיביות. מה שהם לא רואים זה מה שקרה בחדר השינה בשתיים בלילה.
קראו גם: הילד הכי צעיר בכיתה מאובחן יותר עם הפרעת קשב. לפעמים הוא פשוט הכי צעיר · ריכוז אצל ילדים: הבעיה בכיתה מתחילה לרוב בשעה 22:00 בבית · לפני שיעורי הבית, תנו לו לרכוב: מה מחקר מאילינוי גילה על תנועה וקשב
למה עייפות אצל ילדים נראית כמו עודף אנרגיה
אצל ילדים, מחסור בשינה איכותית מתבטא לעיתים קרובות באי שקט, אימפולסיביות וקושי לשמור על קשב, ופחות בישנוניות. הסימנים חופפים כמעט אחד לאחד לרשימת הקריטריונים של הפרעת קשב. כאן מתחיל הבלבול.
הנחירות עצמן נשמעות תמימות. ההערכות בספרות הרפואית מדברות על כעשירית מהילדים שנוחרים באופן קבוע, ועל אחוזים בודדים שיש להם דום נשימה חסימתי בשינה: הפסקות נשימה חוזרות שמקטעות את השינה עשרות פעמים בלילה, בלי שהילד יזכור מזה משהו בבוקר.
השקדים הם החשוד העיקרי
הסיבה הנפוצה ביותר אצל ילדים היא שקדים ואדנואידים מוגדלים, בעיקר בגילאי 2 עד 8, כשהרקמה הזו גדולה יחסית לדרכי הנשימה. ילד כזה ישן לעיתים קרובות עם פה פתוח, מזיע, מתהפך ולפעמים מרטיב.
הנתון המעניין הגיע מניסוי CHAT שפורסם ב-2013 בכתב העת NEJM. 464 ילדים בגילאי 5 עד 9 עם דום נשימה חולקו לשתי קבוצות: ניתוח להוצאת שקדים, או מעקב. בקבוצת הניתוח נרשם שיפור בהתנהגות, בתסמינים ובאיכות החיים לפי דיווחי ההורים והמורים. במבחני הקשב עצמם לא נמצא הבדל מובהק. כלומר, השינה משפיעה, אבל היא לא מסבירה כל קושי.
איך מבדילים בין השניים
שני המצבים יכולים גם להתקיים יחד. ילד עם הפרעת קשב שגם ישן רע יתפקד גרוע יותר, וטיפול בשינה לא יבטל את ההפרעה. לכן הסדר חשוב: קודם שוללים, אחר כך מאבחנים. אותו עיקרון חל על הילד הכי צעיר בכיתה, שגם הוא מאובחן לפעמים בגלל סיבה אחרת לגמרי.
מה לבדוק בבית לפני התור
הקליטו את הילד ישן. שתי דקות של וידאו בטלפון שווים יותר מתיאור כללי לרופא. שימו לב גם להרגלים שפוגעים בהירדמות, כמו מסך עד הרגע האחרון: כבר כתבנו למה הילד לא נרגע אחרי הטאבלט.
- נחירות רוב הלילות, גם כשהוא לא מצונן.
- הפסקות בנשימה, התנשפויות או חרחורים בזמן השינה.
- שינה עם פה פתוח וראש מוטה לאחור.
- הזעה מרובה בלילה והתעוררות קשה בבוקר.
- כאבי ראש בבוקר, או מצב רוח שמשתפר לקראת הצהריים.
מצב הרוח של הבוקר מושפע גם מאוכל. ילד שישן מעט ואוכל ארוחת בוקר מתוקה צפוי לקרוס מוקדם, כמו שמתואר בכתבה על הילד שמתפרק בשיעור שלישי.
רקע רפואי על התופעה, הסיבות ודרכי האבחון אפשר למצוא בערך דום נשימה בשינה בוויקיפדיה.
הצעד הבא
בפגישה עם רופא הילדים או בתחילת תהליך אבחון קשב, ציינו במפורש שהילד נוחר והראו את הסרטון. הרופא יכול להפנות לרופא אף אוזן גרון, ובמקרה הצורך לבדיקת שינה (פוליסומנוגרפיה) במעבדת שינה. זה מוסיף כמה שבועות לתהליך. זה גם יכול לחסוך אבחון שגוי וטיפול שלא מתאים לבעיה.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
- הילד הכי צעיר בכיתה מאובחן יותר עם הפרעת קשב. לפעמים הוא פשוט הכי צעיר
- ריכוז אצל ילדים: הבעיה בכיתה מתחילה לרוב בשעה 22:00 בבית
- לפני שיעורי הבית, תנו לו לרכוב: מה מחקר מאילינוי גילה על תנועה וקשב
- "עוד חמש דקות" של הילד שלכם באמת מרגיש לו כמו חמש דקות
- הילד מתפרק בשיעור שלישי, והאשמה היא על צלחת הבוקר
- שוכחים פגישות בגיל 35? לא כל בלבול הוא שחיקה בעבודה